חנוכייה והמסורת היהודית

חנוכייה היא כנראה אחת מחפצי היודאייקה הפופולריים ביותר המסמלים את מצוותיו של העם היהודי והבעת יראתו ואהבתו אל אלוהיו לצד התקווה להקמת בית המקדש מחדש.

חנוכייה, כסמל לחנוכת המזבח בבית המקדש אשר נכנך לראשונה ב שנת 164 לפני הספירה (לפני כ 2180 שנים), הביעה את טוהר בית המקדש.  אורה החזק והטהור, הביע את האממונה המזוקקת של הכהנים בבית המקדש.  מאז, עם ישראל מדליק חנוכייה לזכר אותו יום, לקשור את עצמו לימים ההם בהם היה בית המקש עומד והכנהנים עושים מלאכתם וזובחים זבחים אל האלוהים.

ככל שעברו הדורות והעם היהודי עבר תמורות והפיכות ופוזר בגלויות, נצטרכו היהודים להסתיר את עבודת השם בין השאר ע”י הסתרת כלי המצוות שלהם מפחד שהשלטון הנוכרי יתנכל להם.

מאחר והיו כללים ברורים של השלטון הנוכרי לגבי מהם כלי עבודת המצוות היהודי, ידעו כולם לזהות מהי חנוכייה וכמה יש לה קשר ישיר לעבודת אלוהים- הם אסרו על היהודים להדליק חנוכיות.  ואולם, מאחר ורק במאה שנים האחרונות הופיע החשמל לעולם, בכל בית במשך ההסטוריה הודלקו קנים וחנוכיות לצורכי תאורה וכולי. כך שלא היה אפשר למנוע מאף אדם להדליק לעצמו מנורה או חנוכייה.

כעת,  טקס הדלקת חנוכייה שהיה אצל העם היהודי לעורר קשר ישיר לבית המקדש, הצליח להסתיר עצמו כצורך מהותי של תאורה בבית.  לחנוכיה שבעה קנים ואילו לחנוכיה שמונה קנים כאשר אחד מהם הוא השמש. כך שנראה שלחנוכייה שמונה קנים אך בפועל אנו, העם היהודי יודע כי שבעת הקנים, הם זמל לקשר הישיר לבית המקדש והתקווה לבניית בית המקדש השלישי.

אבי לובטון, כאמן יהודי מסורתי, העמיק את אהבתו ותשוקתו להמשך סמליות החנוכייה והוסיף עליה את אומנותו ואמנותו ויצר חנוכייות מרהיבות לכל עי. החנוכיות של אבי לובטון הן אמנות עצמתית שהמבונן בה עשוי בנקל להסחף לתוך מסורת חוצת דורות עד ליום חנוכת המזבח בבית המקדש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  • No products in the cart.